צרו קשר

היי,
שמנו לב שמשהו לא עובד כשורה ואנחנו פה לעזור :)



אנא בדקו אם שדות החובה מולאו בצורה נכונה,
במידה שעדיין אין שליחה, אנא לחצו על המלבן הורוד ושלחו לנו מייל ישירות: info.ishtar.love@gmail.com מחכים לשמוע מכם/ן.

חזרה לאתר

Hi
We've noticed that something wasn't working properly and we were here to help (:



Please check if the required fields are filled in correctly,
If there is still a sending problem, please click on the pink rectangle below and email us directly. info.ishtar.love@gmail.com Waiting to hear from you!

Back to site
לא מצליח/ה לשלוח?
אנא שלחו לנו מייל ל - info.ishtar.love@gmail.com
סגור
שירות לקוחות 08-9472378

"הוא טען שהוא רואה את צ'אקרת המין שלי, שהיא ענקית. צ'אקרת מין? שלי? על מה הוא מדבר?" - מאת מיכל מעיין דון

"אחרי שעה של רפלקסולוגיה יצאתי לרחוב, ולראשונה בחיי הרגשתי את הזרימה של אנרגיה מינית. זה היה גילוי מרעיש, תדר שכל כך רציתי לחיות בו": מונולוג אישי וחשוף על מסע לחיפוש אחרי המיניות


החיים שלי עברו טלטלה גדולה שהפכה להיות המקור לשליחות ולעשייה של חיי. היום אני מרפאה ומנחה למיניות מודעת, אבל לפני 15 שנים הכול נראה אחרת לגמרי.

בגיל 33 התגרשתי, כי לא היה לי חשק מיני. הייתה לי הרבה תשוקה לחיים, אבל לא תשוקה למין. הייתי כבויה, אישה שלא רוצה מין, שלא נמשכת, לא לבעלי ולא לאף אחד אחר, מקיימת יחסי אישות מתוך הסכמה ובתוך ניתוק מהגוף והלב.

איבדתי את היקר לי מכל: את המשפחה הצעירה שהקמתי, את החיים שכל כך רציתי לעצמי, את הזוגיות עם גבר שאהבתי והערכתי, שהצחיק אותי ושאיתו חלקתי רגעים והרפתקאות אינספור עוד מבית הספר התיכון. איבדתי את היקר לי מכל כי לא היה לי חשק מיני והמצב הזה, לאורך זמן, החריב את הזוגיות.   

מהרגע שהסכמתי להכיר בבעיה, ידעתי שאני אצליח לרפא את המיניות שלי. מסע הריפוי המיני שעשיתי עם עצמי ושעדיין מתרחש, הוא שהביא אותי למקום שבו אני נמצאת היום.

בהתחלה חיפשתי איזו טראומה מינית שעברתי ושאני לא זוכרת, בגללה אני מנותקת מהמיניות שלי. כל כך רציתי למצוא גורם ברור לבעיה, מקור, סיבה. התקשרתי למכון לטיפול בהיפנוזה, והסברתי את המצב שלי. לגבר שענה לי היה קול מוכר, והתברר שלפני כמה שנים הוא היה מתרגל במכללה שבה למדתי. האיש היקר הזה, שבתרגולים בלימודים היה מאוד מעצבן, אמר לי עכשיו מילים של מלאך שומר: הוא אמר לי "מיכל, לא קרה לך כלום בגיל ארבע ואין בך שום טראומה. את אישה רגילה כמו הרבה נשים אחרות בתוך תרבות שפגעה במיניות הטבעית שלך. לכי, טפלי בחסימות שלך".

האמנתי לו, ויצאתי לרפא אישה רגילה, כמו הרבה נשים אחרות, הפגיעה המינית שלה היא סיפור החיים המאוד רגיל שלה. מאז, זיכיתי לומר את אותן המילים לעשרות נשים אחרות שבאו אליי עם כמיהה לגלות טראומה נשכחת שניתקה אותן מהמיניות.    
 

הבנתי שיש משהו שכולם מרגישים ואני לא, וזו הייתה חוויה נוראית. הייתי צריכה לעבור תהליך סקסולוגי קונבנציונאלי, לשבת כל שבוע מול מטפלת ולעבד את האישיות המינית החסרה שלי. התהליך היה ארוך וכואב ולא ראיתי שיפור במצבי, אולי להיפך: הסכמתי להכיר ב"נכות" שלי ולחיות אותה במלואה, מבלי לנסות לשנות.

אני הולכת ומרגישה איך הכול הוא מין

לקח לי זמן להגיע לטנטרה, למרות שידעתי ששם ממתין הריפוי שלי. פחדתי. באותה תקופה כבר העמקתי במסע הרוחני שלי, כבר פגשתי את כל הצ'אקרות, כבר הספקתי ללבוש לבן ולדבר בשקט ולשתוק מול קרני אור, הספקתי להיות המאסטרית של זרימת האנרגיה הטבעית של הרגשות שלי. את האנרגיה המינית עדיין לא פגשתי.
 

אני זוכרת רגע אחד מיוחד, סוג של כישוף, בתוך טיפול טנטרי. המנחה מביט בי ארוכות, מביט ומביט, ומרים את קולו וטוען שהוא רואה את צ'אקרת המין שלי, שהיא ענקית, חזקה ויפה. באמת? על מה הוא מדבר? לי, צ'אקרת מין חזקה? האמירה הזו צנחה על אישה עייפה וכמעט משוללת תקווה שאי פעם תוכל להרגיש מינית. הפלתי את עצמי על חרב המילים שלו שהכאיבה לי מאוד, ובחרתי להאמין שאם הוא רואה, אז זה הזהב שעליי לגלות.

באותה התקופה הייתי גם בטיפול רפלקסולוגי בהקשר רפואי אחר. יום אחד הרפלקסולוגית הציעה לי שנטפל בכל דבר שעולה על רוחי. סיפרתי לה שאני בטיפול סקסולוגי מכיוון שאין לי חשק מיני, ושאלתי האם יש לרפלקסולוגיה משהו להציע בעניין. אחרי שעה של מגע מלא תבונה בכפות הרגליים שלי יצאתי לרחוב, ולראשונה בחיי הרגשתי את הזרימה של אנרגיה מינית בהכול. אני זוכרת את ההליכה הזו ברחובות עיר הולדתי כאילו זה קרה אתמול: אני הולכת ומרגישה איך הכול הוא מין, איך ארוס חי בין כולם. ראיתי, הרגשתי, הבנתי את כל מה שנעלם מהווייתי עד לאותו הרגע.

זה היה גילוי מרעיש, תדר שכל כך רציתי לחיות בו. האפקט של הטיפול הרפלקסולוגי לא נמשך יותר מיום יומיים, אבל הכיול מחדש בכל המערכות שבי החל. ידעתי מה, ולא עניין אותי איך - פשוט ידעתי שלשם עוד אגיע.

 

מהגירושים יצאתי בתחושה נוראית, כאילו שלט חוצות מניאון דולק בוהק מעליי "דחויה, לא מינית". ואז, באתר הכרויות, פגשתי גבר נפלא שעשה איתי אהבה פעמיים בשבוע. יכולתי לזהות שהוא מרפא מיני שלא מודע לעצמו. הבנתי שהוא נכון לי. ואכן, בכל פעם שעשינו אהבה, הוא היה חוזר ואומר לי כמה אני סקסית. המין איתו היה נפלא. הוא היה קורא לסקסית שבי, והיא הייתה באה. אני זוכרת את עצמי יוצאת ממנו, לילה אחרי לילה, ובוכה את עצמי להירפא, מבכה את האובדן ואת הגילוי, בוכה את ההיוולדות שלי מחדש אל מי שאני. כמה שאני מודה לו. 

לפני כמה חודשים הוזמנתי להרצות ביום עיון של ארגון הסקסולוגים הישראלי על אורגזמה נשית בראי הטנטרה. בסיום ההרצאה יצאתי מהאולם, ומאחור רצה אליי הסקסולוגית הנפלאה והיקרה שטיפלה בי באותה התקופה. מאז לא נפגשנו. נפלנו אישה בזרועות אישה, נרגשות ומשתאות מסגירת המעגל. שתינו זכרנו את האישה שהייתי בקליניקה שלה, לפני 13 שנים. זכיתי להודות לה על חלקה במסע הריפוי, הבריאות והשגשוג שלי, והיא נפעמת מהמסע שלי כמרפאה, בדרכי.

הכותבת, מיכל מעיין דון, היא מנחה בינלאומית (ISTA) למיניות מודעת, ממקימי מרכז "אישתר" - לאומנויות האהבה והתפתחות התודעה,  מכשירה מנחי קבוצות מיניות מודעת ומנחת סדנת "מערת החשק" לנשים ולזוגות. בימים אלו נפתחת סדנת מינית לגברים "המאהב האלוהי"

 
 

Share & Like:


Comments:

Contact: